החלטה בתיק ע"ע 19676-11-10

: | גרסת הדפסה
ע"ע
בית דין ארצי לעבודה
19676-11-10
16.6.2013
בפני :
נילי ארד

- נגד -
:
מדינת ישראל - הממונה על התשלום הגמלאות
:
רונית חיות
החלטה

הנשיאה נילי ארד

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1969 בכוונתי להורות על הרחבת מותב בית הדין הארצי לעבודה בישיבתו בדין בערעור מושא הליך זה.

נוכח ראשוניות ההליך, אעמוד תחילה על הסמכות שבחוק להרחבת המותב, וממנה אפנה לנסיבות המקרה הנדון המצדיקות הרחבת המותב.

המסגרת הנורמטיבית: הסמכות הסטטוטורית והשיקולים להרחבת מותב

2.      בסעיף 20(א) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 נקבעה לראשונה סמכותו הסטטוטורית של נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, להורות על הרחבת מותב בית הדין הארצי לעבודה:

"(א) בית הדין הארצי ידון בחמישה, שהם שלושה שופטים ושני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים; ו אולם רשאי נשיא בית הדין הארצי או סגנו להורות, לפני תחילת הדיון בעניין מסוים, או במהלכו, כי הדיון בו יתקיים לפני מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים ולפני שני נציגי ציבור, נציג עובדים ונציג מעבידים, או ארבעה נציגי ציבור,  שני נציגי עובדים ושני נציגי מעבידים, אם מצא כי מפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין, יש מקום לדיון לפני הרכב מורחב כאמור."

    

כפי העולה מלשון החוק, השיקולים להם יידרש נשיא בית הדין הארצי בבואו להורות על הרחבת מותב בית הדין הם "חשיבותה, קשיותה או חידושה של שאלה משפטית שעולה באותו עניין". זאת, בדומה ובהתאמה הנדרשת להוראות סעיף 26(1) או 26(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984 והעקרונות המותווים בהלכה הפסוקה, לפיהם "ככלל, הרחבת מותב השופטים נעשית במקרים בהם מתעוררות שאלות משפטיות או חוקתיות עקרוניות או חדשות, בהן נדרש כי הרכב מורחב של שופטים יקבע הלכה מחייבת" .

שיקולים אלה, בעיקרם, עומדים ביסוד החלטתי להורות על קיום הדיון בהליך שלפניי בהרכב מורחב של שבעה שופטי בית הדין הארצי ושני נציגי ציבור. טעמיי להחלטה זו אבאר להלן, תוך שאקדים ואפרט הוראות החוק מושא דיוננו.       

3.      הוראות חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, מושא דיוננו, עניינן בהפעלת סמכות הממונה על הגמלאות להארכת תקופת ההתיישנות בהתייחס לתביעת גמלאי מזה ושאירי גמלאי מזה.

      בהתייחס לתביעת גמלאי לקיצבה, קובע סעיף 48(א) לחוק כך:

"תשלום בעד תקופה שלפניי הגשת בקשה

48. (א)  לא תשולם קצבה בעד תקופה העולה על ארבעה חדשים שלפני הגשת התביעה לקצבה, אולם הממונה רשאי להאריכה לתקופה שאינה עולה על שנתיים, אם האיחור בהגשת התביעה חל מסיבות שלדעת הממונה מצדיקות הארכה זו."


סעיף 50 לחוק, מתייחס לתביעת שאיר של גימלאי לקצבה, וזו הוראתו:

"התיישנות זכות התביעה

 50. הזכות להגיש תביעה לגמלה המגיעה לשאיר מתיישנת בתום שנתיים מיום שנולדה עילתה. אולם הממונה רשאי להאריך תקופה זו, אם האיחור בהגשת הבקשה חל עקב סיבות שלתובע לא היתה שליטה עליהן."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>